אנשים אולי לא אוהבים פרסומות, אבל רבים מבינים איך הפרסום עובד, ומבינים את התועלת האישית שבחשיפה לקידומי מכירות ומבצעים. פרסום טוב הוא Win-Win.
לכן, בשביל לרדת לסוף דעתי, אל תחשבו על "קוקה-קולה" ברשימת המפרסמים ב-"המידע שלי" , או על "מקדונלד'ס", ואפילו לא על מותג מוכר ברמה המקומית.
במקום זאת, חשבו על מותג חדש ולא מוכר עדיין. על הסטארטאפ שיש לו מוצר משנה חיים שעוד לא שמעתם עליו, על אבנר, מאמן הטניס החדש בשכונה, או על מיכל, הקוסמטיקאית מהרחוב ממול, מה לדעתכם יקרה כאשר השם שלהם יופיע ברשימה הזאת?
האסוציאציה הראשונה של משתמשי פייסבוק רבים יכולה להיות משהו כמו "וואי מי זה הסטוקר הזה?!". הרי בתור אנשי שיווק אנחנו יודעים שלוקח זמן לבנות אמון, זה לא קורה מהחשיפה הראשונה, ויש צורך להציג למשתמש מספר מודעות לאורך זמן כדי שבאמת ילמד להכיר אתכם. אך אין נקודת מוצא גרועה יותר במערכת יחסים מול לקוח פונטציאלי שרק שמע עליכם, מאשר עמדת הסטוקר או הקריפ.
שקיפות זה אכן חשוב, ואנחנו מבינים שאם למשתמשים לא יהיה אמון בפייסבוק, אז לא נוכל להנות מכלי הפרסום המתקדמים שלה. אבל האם פייסבוק מספיק שקופה מול עסקים כמו שהיא שקופה מול משתמשים?
האם פייסבוק מסבירה באותה האינטנסיביות לסטארטאפים צעירים, לעסקים קטנים שמשקיעים שעות בתוכן, קריאייטיב, ואלפי ש"ח ברכש מדיה, שהפלטפורמה שלה עלולה להציג אותם באור לא הכי מחמיא מול לקוחות פונטציאלים? שהיא מאפשרת למשתמשים שלה בקלות מדהימה לחסום את העסק שלכם מלהציג בפניהם מודעות נוספות, אפילו אם הם בכלל לא זוכרים אם הייתה פרסומת כלשהי שהציקה להם?
זו היא לא שאלה רטורית, אלא שאלה פתוחה. מוזמנים לשתף את המחשבות שלכם בנושא בתגובות.
קרדיט תמונת קאבר: Maurizio Pesce